אזור בלד - 14/8/2015
היעד הראשון הטיול היה אזור אגם בלד (Bled) השופע אטרקציות ומסלולים. מכיוון שהנסיעה מוינה לאזור אגם בלד אורכת כחמש שעות, החלטנו לקיים חניית ביניים בעיר קלנגפרוט (Klagenfurt) אשר בדרום אוסטריה שמרכזה העתיק של העיר מקושט בדרקון אימתני יורק מים. שיטוט בסמטאות המעוטרות במטריות מרחפות, הפגיש אותנו גם עם שדון הזהב שמי שמשפשף את ידנו, משאלתו מתגשמת. בביקור בכנסיה המקומית נפעמנו מנגינת עוגב, ומבובות מרקדות אשר בוקעות משעון הכנסייה בכל שעה עגולה.
בבלד לנו בחווה משפחתית המרוחקת כקילומטר מהאגם (http://www.booking.com/Share-ZIydTHJ). הייתה זו הזדמנות ללמוד מקרוב על עבודה חקלאית מהי, פלאי הרפת הרובוטית, הכוורות, הטרקטורים, ובעיקר להנות מנוף מדהים וממארחים לבביים.
ביום הראשון נסענו ראשית לבקר במצודת בלד אשר שוכנת מעל צוק רם המשקיף על האגם. בטירה בעיקר נוף מרהיב וכן מוזיאון המתאר את תולדות הטירה וגלגוליה השונים. משם המשכנו לגבעת סטרז'ה (Straza) הנשקפת ממול, טיפסנו ברכבל, ירדנו במגלשת ההרים, טיפסנו שוב ברכבל, אז יוחאי ויעלה נהנו מפעילות פיזית מאומצת בפארק החבלים הסמוך, בעוד השאר נחו בשמש – עד אשר ענן כביר החליט לרדת על ההר וגלשנו במהירות בין טיפות הגשם הראשונות בחזרה למחסה בטוח ברכב.
את יומנו השני התחלנו בשיט בסירת משוטים באגם בלד לעבר האי הבודד אשר עליו כנסיה הפופולרית בקרב זוגות צעירים המבקשים להינשא (לא לפני שהחתן המיועד נושא את כלתו במרומי 99 המדרגות המובילות אליה). הגברים במשפחה נהנו ללמוד מקרוב על המנגנון המשוחזר של השעון בראש מגדל הפעמונים.
לאחר השיט חזרה, עצרנו להשתכשכות במימי האגם הקרירים. משם שמנו פעמינו לעיירה רדבוליצה (Radovljica), עיירה מתקופת ימי הביניים. שם אכלנו במסעדה מקומית, למדנו מקרוב על הכנת עוגיות ג'ינג'ר מסורתיות (וקשות כאבן.. אבל יפות), ביקרנו במוזיאון הדבוראים שגולת הכותרת שלו היא כוורת זכוכית, ובעזרתו של הדבוראי המדופלם, סבא אלישע, הצלחנו לאתר את המלכה בכוורת. קינחנו בכיתת אומן של חליליות מתקופת הבארוק, אשר בשולי פסטיבל המוזיקה של רדבוליצה שהתקיים בעיירה באותה עת.
ביום המחרת נסענו לנקיק וינטגאר (Soteska Vintgar) כשטיפות גשם מלוות את צעדינו. הנקיק מרשים ביותר ועשרות גשרונים מאפשרים הצצה מרשימה לעוצמת המים המתחתרים בסלע הקשה. גולת הכותרת עם זאת, הייתה דווקא הדרך חזרה בנוף הפתוח המשקיף על העיירה בלד ועובר בינות שדות ירוקים. כיף לראות שבסלובניה גם באמצע אוגוסט פורח כמו במרץ בארץ (ככה זה כנראה כשיורד גשם גם באמצע הקיץ...). יש לציין כי בחרנו במסלול ארוך יותר, אך מהנה יותר. חלופה אחרת הייתה לשוב על צעדינו בתוך הנקיק.
נפרדו מבלד כשבפינו טעם של עוד, ואת דרכינו דרומה החלטנו לעשות בדרך הארוכה והיפה, העוברת דרך מעבר ההרים ורשיץ' (Vrsic). בדרנו עצרנו לגלידה וצילום באגם יסנה (Jasna). ממעבר ההרים נשקף נוף נפלא של עמק הסוצ'ה (Soca) לאורכו מתפתל הכביש דרומה. לאורך הנהר עובד שביל סוצ'ה שאורכו כ-20 ק"מ. אנחנו בחרנו לחלץ עצמותינו וללכת בקטע קצר שבסופו מזנון מקומי המגיש מרקים מופלאים ונקניקיות עסיסיות, כמיטב מסורת המטבח הסלובני.
משם המשכנו לעיירה קובאריד (Kobarid), והגשם שניתך עלינו אילץ אותנו לוותר על טיול למפל קוזיאק (Slap Kozjak) ולבקר במוזיאון המרשים לתיעוד חזית איסונזו במלחת העולם הראשונה, בה נהרגו למעלה מחצי מיליון (!!) חיילים בקרבות האיומים שבין האיטלקים לאוסטרים והגרמנים. המוזיאון מראה כיצד האזור השלו והפסטורלי היה פעם שטח קרבות עקוב מדם.
