וינה - 15/8/2011

לוינה הגענו לאחר טיסת בוקר מישראל. אספנו את הרכב השכור (קיבלנו שדרוג (: חינם) ויצאנו לעבר מלון סטפני  הממוקם בנקודה מצויינת ליציאה לטיול רגלי בעיר (ולו גם חניה צמודה).  באדיבות אל על קיבלנו בטיסה מפה גדולה ונוחה של וינה, בדקנו מהם האתרים המרכזיים ומיד שמנו פעמינו אליהם.

וינה היא עיר יפיפיה, ההיסטוריה של שושלת הבסבורג והעובדה כי היתה עיר מרכזית בפוליטקה האירופאית במשך מאות שנים הופכות אותה לאוצר תרבות של ממש. מאחר ומראש החלטנו להשקיע בוינה רק כחצי יום ויתרנו על ביקור במוזיאונים  (וגם כי יעלה לא משתגעת על מוזיאונים....) ובעיקר טיילנו ברחובות אשר היו שקטים למדי ככל הנראה לאור חופשת הקיץ והעבודה שהיה יום ראשון בצהרים. כמו בכל עיר אירופאית מרכז העיר הוא סביב קתדרלה יפה וגדולה שסביבה מסעדות, חנויות ודוכנים לתיירים. יעלה בעיקר התפעלה מהסוסים הרתומים לכרכות אשר הסיעו תיירים סביב לעיר העתיקה.

למרות שפע הפיתויים הקפדנו לאכול את הארוחה הראשונה שלנו במסעדה אוסטרית והשניצל הווינאי נבלע בתאבון. 

בארמון Hofburg - ארמון קיסרי אוסטריה מצאנו לעצמנו פיסת דשא בה עצמנו שלושתינו עיניים לתנומת צהרים קלילה (שלאפ שטונדה) שאפשרה לנו לאגור כחות ולהמשך להסתובב בין הארמונות והגנים. בין השאר ראינו כי למרות שוינה לא לחוף ים הקפידו הוינאים להביא לחופי הדנובה חול, לפרוש כסאות נוח ולהשתזף ממש כאילו הם בים (אם כי לא נמצא ולו אחד מהם בתוך המים).

לאחר שנת לילה עריבה וארוחת בוקר טובה המשכנו מערבה לעבר חבל זלצבורג.

רשומות סמוכות

תמונות

תגובות