דרום מזרח איטליה - 9/4/2015
רשומות הטיול
נפרדנו מהחוף המזרחי ומגיל ולינה ויצאנו בדרכנו מערבה לעבר פוליה, העקב של המגף האיטלקי. כדי לא לנסוע שלוש שעות ברציפות החלטנו לעצור לקפה וקתדרלה בסלרנו (Salerno) שהיא עיר הנמל הגדולה ביותר באזור החוף של אמאלפי. משם המשכנו מערבה אל הכפר מאטרה (Matera) שנמצא בחבל בזיליקיטה. הכפר בנוי בשיטת ה Sassi בה הבתים חצובים בסלע ולא בנויים באבן (בדומה לקפדוקיה שבתורכיה). בתים רבים חצובים מתחת לקו הרחוב ומעליהם בנויות מדרכות או קומות גבוהות יותר של מבנים מאוחרים.
את הרכב החננו בחלק המודרני של הכפר שכן הכניסה ברכבים לאזור ההיסטורי אסורה ובתמימותנו לקחנו את העגלה אבל גם את המנשא. כשהגענו לסאסי גילינו שהתניידות בעגלה ברחובות חצובים בסלע היא בלתי אפשרית (לא ברור מה חשבנו לעצמנו) ויוחאי בהברקה של רגע הכניס את העגלה המקופלת לתוך המנשא תוך שהוא סוחב לפחות אחד מהילדים על הכתפיים. קשה היה שלא לשים לב להרמות הגבה של העוברים ושבים.
בכיכר המרכזית מצאנו תחנת מידע לתיירים והצטיידנו במפה של הכפר, הצטרפנו לסיור מודרך במפעל מים תת קרקעי וביקרנו בסאסי שמציג את החיים המסורתיים בכפר, משפחה של 13-14 נפשות וכמה חיות משק הסתפקה בשטח של 35 מ"ר. אין ספק שזה מעלה מחשבות בנוגע למצוקת הנדל"ן שלנו כאן...
בדרך לרכב החל שוב לזרזף, עצירה בחנות בגדי ילדים ורכש מוצלח עבור יעלה רוממו את מצב הרוח של כולנו. המצב של נטע השתפר עוד יותר כשהצטיידה בפסטה טובה ,רוטב ונקניקיות לארוחת ערב במעדניה מקומית. כדי לא להתעלף מרעב בדרך עצרנו בפיצריה קטנה ופשוטה ומשם המשכנו לעבר יעדנו הסופי לאותו היום פולגנאנו א-מארה (Polignano A Mare).
פולגנאנו א-מארה, אין לתאר את הקסם של המקום הזה. למרות שהגענו עייפים וקצת רטובים ובאותו ערב התקיים פסטיבל ולא ניתן היה להתקרב ברכב לשום מקום, המרכז ההיסטורי שמסמטאותיו נשקף נוף הים, הבוטיקים והמסעדות המעוצבות חיממו את לבנו וייבשו את נעלינו.
החלטנו בכל זאת לוותר על ארוחת ערב בחוץ, שלחנו את יוחאי להצטייד במצרכים הכרחיים לארוחת ערב לבישול במטבח שבחדר (שמן זית וגלידה) והתמקמנו בדירה המושלמת שלנו שכולה אומרת שיק איטלקי במוטיבים של ים.
תקוותינו למזג אוויר משופר בבוקר המחרת התנפצו על סלע המציאות והתחלנו את היום בביקור באלברובלו (Alberobello) הנודע בבתי הטרולי שלו. בתי הטרולי הם בתים הבנויים בניה יבשה, ללא שימוש במלט, וייחודים הוא הגגות הקוניים שלהם העשויים 3 שכבות של לבנים. ככה"נ מבנים אלה נבנו בצורה לא חוקית ונהרסו בעת הצורך על מנת להתחמק מתשלום מיסים. הסימנים הפגאניים על הגגות נוספו בעת ביקור של מוסוליני באזור בתקופת מלחמת העולם השניה כדי לתת למבנים נופך מיסתורי. מצאנו מחסה מפני הגשם במוזיאון קטן שמתאר את ההסיטוריה של המקום ומסביר אודות ייחודים של המבנים. נראה שתושבי האזור, אפילו בני הדור הצעיר, רוחשים כבוד רב למסורת ולמבנים, בהחלט יש מה ללמוד למהם.
משם המשכנו למערת הנטיפים העצומה (Grotte di castellana) והצטרפנו לסיור דובר אנגלית. המדריך ניקו הקדיש את כל תחילת הסיור להתנצלויות על מזג האוויר העגום ולהשתתפות בצערנו על שהצטרפנו לסיור הקצר ולא נזכה לראות את המערה הלבנה. מסקנה – כדאי לבוא בקיץ ולבדוק את שעות הסיורים מבעוד מועד. בכל אופן הסיור היה נהדר והמערה אכן מאוד מאוד מרשימה (ולא יורד בה גשם).
משם המשכנו לקונברסנו (Conversano) השכנה שם ביקרנו במצודה בה מוצגים עשרה ציורי שמן מופלאים של פאולו פינוגליו המציגים את סיפור אהבתם של קלורינדה וטנקרדי על רקע כיבוש ירושלים בידי הצלבנים. כרטיס הכניסה למצודה כלל גם כניסה למוזיאון ארכיאולוגי סמוך שגם עליו לא פסחנו. מכיוון שהשעה היתה בסביבות שש, שעה בה סגורה כל מסעדה שמכבדת את עצמה, החלטנו לחזור לחדר ולעלות על א' בטרם נצא לארות הערב.
הטרטוריה עליה המליץ לנו בעל המלון הייתה סגורה ומצאנו עצמנו ב Antiche Mura. עוד לפני שהספקנו להתרשם ממשטח הדגים הטריים והלובסטרים באקווריום שבכניסה, כבר הניחו לפנינו תפריטים, מילאו את כוסותינו בשמפניה לגדולים ומים מוגזים לקטנים והיה ברור שכבר מאוחר מידי לקום ולחפש מקום יותר עממי.
נלחצנו מעט כשגילינו שבטלפון היחיד שהבאנו יש רק 2% סוללה שמספיקים לפאזלים בערך עד המנה הראשונה, אבל הילדים הפתיעו והתנהגו למופת. בעל הבית לקח אותם תחת חסותו, פינק אותם בפסטה Orecchiette על חשבון הבית ודפי ציור בהזמנה אישית ואנחנו נהננו מארוחה טובה באמת כולל לובסטר עצום שנטע התמודדה עמו בגבורה (וכן גם כשמזמינים לינגוויני לובסטר בחולצה לבנה צריך לפרק אותו לבד).
למחרת, סוף כל סוף יצאה השמש והחלטנו לפנק את הילדים בזוספארי, בכל זאת יש גבול לכמות הקתדרלות והמוזיאונים שהילדים שלנו יכולים להכיל. הספארי היה נהדר, לא גדול כמו שלנו ברמת גן אבל כאן החיות ממש במרחק נגיעה או ליקוק. אפילו האלפא רומיאו שלנו זכתה לביס בהגה מאיזו זברה. בתוך גן החיות עצמו ישנו גם פארק שעשועים קטן, כדאי לשים לב שהמתקנים בו בתשלום נוסף. משם המשכנו לאוסטוני (Ostuni) הלבנה, ביקרנו בקתדרלה ובכמה גלריות לאומנות. התפנקנו בשמן זית מקומי ובגלידה וקפה כמו שיודעים להכין ולהגיש רק באיטליה. משם המשכנו חזרה לפוליגאנו בדרך נוף מרהיבה שכולה כרמי זיתים מנוקדים בעירייות גדולות, אלה יחד עם השקיעה הסגולה כתומה היוו תמונת סיום נפלאה לטיול שלנו.
אז נכון ירד עלינו לא מעט גשם הפעם והיה גם די קר ולא פעם יבשנו ליעלה את נעלי הספורט ותודה לחימום באוטו ולמיבשי השיער במלון, אבל הקסם של פוליה כישף אותנו והעיצוב האיטלקי, האוכל, הקפה והקינוחים המושלמים עשו את החופשה הזו למהנה מאוד. כבר כיכבנו כמה נקודות לפעם הבאה.
